זכויות מאושפז פסיכיאטרי, טיפול מרפאתי כפוי (טמ"כ) וחלופות אשפוז – כל מה שצריך לדעת

קבלת אבחנה פסיכיאטרית, או חיים לצד אדם אהוב המתמודד עם מצוקה נפשית, מלווים ברגעים של טלטלה וחוסר אונים. בתוך המורכבות הזו, חשוב לזכור כי אבחנה של מחלת נפש אינה מהווה אישור לפגיעה בכבודו או בזכויותיו של האדם. להפך החוק מעניק הגנות משמעותיות שנועדו להבטיח כי גם ברגעי משבר, כבודו והאוטונומיה של המטופל יישמרו.

כאשר מצבו של בן משפחה מידרדר, החשש העיקרי והמובן ביותר הוא מפני אשפוז כפוי במחלקה סגורה. עם זאת, חשוב לדעת כי אשפוז כזה הוא כמעט תמיד המוצא האחרון. כיום קיימות במדינת ישראל אפשרויות לטיפול בכפייה בתוך הקהילה, וחלופות אשפוז מתקדמות המאפשרות להעניק לבן המשפחה מעטפת שיקומית בסביבה תומכת ומקצועית, תוך מתן מענה טיפולי הנדרש גם למשפחתו. מאמר זה יסקור את האפשרויות הקיימות כיום בישראל לטיפול ושיקום ללא צורך באשפוז במחלקה סגורה.

זכויות המאושפז הפסיכיאטרי – מה החוק אומר?

החוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, מעניק למאושפז פסיכיאטרי זכויות מהותיות שרבים אינם מודעים להן. אשפוז פסיכיאטרי – בין אם מרצון ובין אם בכפייה – אינו שולל את זכויות האדם הבסיסיות.

הזכויות המרכזיות של המאושפז:

• זכות לייצוג משפטי – כל מאושפז זכאי לייצוג על ידי עורך דין בוועדה הפסיכיאטרית.
• זכות לערור – על כל החלטה של ועדה פסיכיאטרית ניתן להגיש ערר לבית המשפט המחוזי.
• זכות לקבל מידע – המאושפז זכאי לדעת את אבחנתו, את הטיפול הניתן לו ואת הסיבות לאשפוז או לטיפול, וכן לקבל מידע והסבר על זכויותיו וחובותיו.
• זכות לפרטיות ולכבוד – מאושפז אינו מאבד את זכותו לכבוד אנושי, לפרטיות ולקשר עם משפחתו.
• זכות לקבלת טיפול רפואי נאות – מטופל חייב לקבל טיפול בהתאם למצבו הפיזי-נפשי, לא ניתן לאשפז אדם רק לשם הגנה על הציבור או עליו.
• זכות להחזיק את חפציו האישיים – למטופל שמורה הזכות להחזיק את חפציו האישיים וללבוש את בגדיו.
• זכות לשמירת קשר – בית החולים מחויב לאפשר למטופל להמשיך ולשמור על קשר עם כל אדם וכן לקבל אורחים בשעות הביקור, אם מצבו הרפואי מאפשר זאת, ובכל מקרה, אסור להגביל את זכותו של המטופל להיפגש עם עורך דינו.

נקודה קריטית שמשפחות רבות אינן יודעות: גם לבני המשפחה יש זכות לקבל מידע ולהופיע בפני הוועדה הפסיכיאטרית, ולעיתים קולם יכול להטות את הכף.

לצד כל אלו מתמודדי נפש זכאים לפנות לרווחה לצורך מיצוי זכויות: קבלה של קצבת ביטוח לאומי, סל שיקום וסיוע בשכר דירה.

לקריאה מקיפה על כל הזכויות של מתמודדי נפש ומשפחתם לחצו כאן:

טיפול מרפאתי כפוי (טמ"כ): הטיפול הכפוי מחוץ לכותלי בית החולים

לא תמיד הפתרון למצב נפשי קשה הוא סגירה במחלקה. הטמ"כ הוא כלי משפטי המאפשר לכפות טיפול בזמן שהאדם נמצא בביתו ובקהילה, זהו סוג של "תנאי", האדם שומר על חירותו בתמורה להתחייבות לטיפול.

טמ"כ הוא מעין "חרב מתהפכת", מעל ראשו של מטופל. אם המטופל מפר את תנאי הצו או ההוראה (למשל, אינו מתייצב לקבלת זריקה או לבדיקה), הפסיכיאטר המחוזי מוסמך להפוך את הטמ"כ להוראת אשפוז כפוי, ללא צורך בהוכחה חדשה של מסוכנות.

• הוראת טמ"כ (אזרחי): ניתנת על ידי הפסיכיאטר המחוזי לתקופה של עד 6 חודשים (עם אפשרות להארכה). האדם מחויב להתייצב במרפאה ולקבל טיפול תרופתי. במידה שמחליטים להאריך את הוראת הטמ"כ, ניתן להגיש ערר על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית.
• צו טמ"כ (פלילי): ניתן או על ידי בית המשפט בעת הפסקת הליך פלילי, או על ידי ועדה פסיכיאטרית, כאשר הוועדה סבורה כי המטופל אינו נזקק לאשפוז, וניתן להמשיך את ריצוי הצו במסגרת טמ״כ.
• הוועדה הפסיכיאטרית בטמ"כ: מטופל אשר נמצא תחת צו או הוראת טמ"כ יוצג בפני ועדה פסיכיאטרית כל 6 חודשים, אך הוא יכול בעזרת עורך דין לבקש לעלות לוועדה בחלוף זמן קצר יותר.

סמכות הכפייה ללא אשפוז: הדגש הכי חשוב הוא שזו הדרך של המדינה לכפות על אדם טיפול (זריקות, כדורים, שיחות) מבלי לגזול מהמטופל את החופש לגור בבית. הבעיה בטיפול מרפאתי כפוי היא שהמטופל לא יכול לבחור באיזו מרפאה להיות מטופל, ורמת ההתערבות שלו בטיפול התרופתי נמוכה מאוד.

זכות הייצוג: מטופלים רבים נוטים לחשוב שבטיפול מרפאתי כפוי לא צריך עורך דין, וכך הם ממשיכים לקחת טיפול שגורם להם סבל רב, אך עורך דין טמ"כ מקצועי יכול לבקש לעלות את המטופל לוועדה פסיכיאטרית, ולטעון כי צריך לבטל את ההוראה או צו הטמ"כ. הוועדה תבחן את מידת שיתוף הפעולה של המטופל עם המרפאה המטפלת, ואת התנהלותו בחיי היומיום. עורך דין בעל ניסיון בייצוג בוועדות פסיכיאטריות יחשוף בפני הוועדה את הפרטים החיוניים לצורך הסרת הטמ"כ, וכן יכין את המטופל ומשפחתו להופעה בפני הוועדה.

חלופות אשפוז פסיכיאטרי: "בית מאזן", סוטריה ושיקום בקהילה

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא ההנחה שהבחירה היא בין אשפוז כפוי של מתמודד נפש לבין הימנעות מטיפול. המציאות שונה, קיימות מסגרות ביניים שיכולות לתת מענה ריאלי:

אשפוז יום: מסגרת הפועלת בתוך בית החולים הפסיכיאטרי, במסגרתה המטופל מגיע לבית החולים בשעות הבוקר למספר שעות. אשפוז היום מאפשר טיפול אינטנסיבי תוך שמירה על חיי משפחה ועבודה.

בית מאזן: מטרת הבתים המאזניים היא למנוע אשפוז פסיכיאטרי של מטופלים המתמודדים עם משבר נפשי חריף או בעיצומה של חוויה פסיכוטית. המסגרת כוללת מתן טיפול מקיף ואינטנסיבי, וכוללת לינה ופנסיון מלא. להבדיל אשפוז כפוי, בית מאזן הוא מסגרת וולונטרית לא ניתן לכפות על מטופל לשהות במסגרת.

לרשימת בתים מאזנים לחץ כאן

אשפוז בית פסיכיאטרי: מדובר בשירות המאפשר למטופלים שנמצאים במצב נפשי חריף לקבל טיפול אינטנסיבי בביתם כחלופה לאשפוז כפוי בבית חולים. אשפוז ביתי מחייב שהות של מלווה מבוגר שנמצא עם המטופל 24/7. השירות כולל מעטפת של צוות רפואי (פסיכיאטר, פסיכולוג ועו"ס) המגיע לביקור או נותן מענה מרחוק, והוא מיועד למקרים שאינם דורשים השגחה רציפה בשל מסוכנות מיידית. הזכות לשירות תלויה באישור קופת החולים המבטחת (לא כל הקופות מממנות זאת כיום), או שניתן לרכוש אותו באופן פרטי.

לקריאה על אמות מידה להפעלת אשפוז פסיכיאטרי ביתי לחץ כאן

חשוב לדעת: משפחה או מטופל שמעוניינים בחלופה לאשפוז רשאים להעלות זאת בפני הוועדה הפסיכיאטרית. ייצוג משפטי מקצועי יכול לסייע להציג את החלופה בצורה שהוועדה תיקח ברצינות.

מתי פונים לעורך דין המתמחה בטמ"כ ובזכויות מאושפזים?

אם אתם או אדם קרוב לכם נמצאים באחת מהסיטואציות הבאות  צרו קשר מידי לצורך ייעוץ משפטי:

• הוצאה כנגדכם הוראת טמ"כ, ואתם רוצים לבחון את האפשרות לבטלה או לקצרה.
• הוזמנתם לעלות לועדה פסיכיאטרית ואתם לא יודעים כיצד להתכונן.
• אתם מרגישים שהטיפול הכפוי גורם נזק ולא מסייע.
• אתם מעוניינים לבחון חלופות לאשפוז.
• ניתנה כנגדכם הוראת אשפוז, ואתם רוצים לערור עליה.

עורכת דין לירז מאיר בעלת ניסיון בייצוג בפסיכיאטריה משפטית: ועדות פסיכיאטריות, עררים לבית המשפט המחוזי, סיוע למשפחות של מתמודדי נפש ומיצוי זכויות.

זכויות מאושפז פסיכיאטרי, טיפול מרפאתי כפוי (טמ"כ) וחלופות אשפוז: