בשיא סערת הרגשות של הליך גירושין מורכב, פלט לקוח המשרד משפט מדם ליבו בפני פקידה בביטוח לאומי: "עכשיו את מבינה למה גברים גרושים מתאבדים?". המשפט, שנאמר מתוך כאב עמוק וייאוש, פורש באופן מוטעה כאיום, והוביל לפתיחת תיק פלילי, לאחר החקירה עבר התיק להצעת הסדר ביחידת הסדר מותנה. הליך שבו החשוד מודה במיוחס לו, ובעצם מקבל על עצמו תנאי שלא יעבור כל עבירה.
משרדנו סירב לקבל את הגזרה. האמנו כי חובתה של המערכת להבחין בין איום ממשי לבין זעקה לעזרה. הגשנו פנייה מפורטת המסתמכת על פסיקה עדכנית, המבהירה כי אמירות הנאמרות מתוך מצוקה נפשית קשה אינן מגבשות עבירת איומים, אלא מהוות הבעת כאב.
התוצאה: בעקבות הטיעונים המשפטיים והצגת המקרה בהקשרו האנושי, המשטרה חזרה בה מהדרישה להסדר מותנה והורתה על סגירת התיק בעילה של חוסר אשמה.
