מתי מוגש כתב אישום על עבירת איומים?
התשובה נעוצה בשיקולים שנקבעו בהנחית פרקליט המדינה, המשמשת כתשתית לקבלת ההחלטות. הכרת השיקולים הללו תסייע להבין האם מקרה מסוים עשוי להוביל לאישום פלילי, ומדוע ליווי של עורך דין פלילי איומים כבר מהשלב הראשון הוא קריטי.
השיקולים להגשת כתב אישום בעבירת איומים
תוכן האיום ואופי הניסוח
הדגש הראשון הוא על המילים עצמן. לא כל אמירה נחשבת באופן אוטומטי כאיום. מצד אחד, ככל שהאיום חמור יותר בתוכנו או בנסיבותיו – כמו איום לפגיעה חמורה, איום בחבורה, איום מתוכנן, שימוש בנשק או ביצועו במסגרת עבירה אחרת, כך גדל הסיכוי להגשת כתב אישום. מצד שני, אם נסיבות האיום מלמדות שהדברים נאמרו כחלק מסגנון השיח הרגיל בין הצדדים ולא כאיום אמיתי, זה מהווה שיקול נגד הגשת כתב אישום. בעצם, התובע בוחן את רמת החומרה של האיום מול השאלה האם הוא נאמר באמת כאיום או רק כחלק מדפוס התקשורת הרגיל בין שני אנשים.
מידת הקונקרטיות של האיום
ככל שהאמירה כוללת פרטים מדויקים יותר (מקום, זמן, אופן ביצוע), כך היא תיחשב חמורה יותר. איום מעורפל או אמירה שנאמרה בסערת רגשות עלולות להתפרש באופן מקל, בעוד איום מפורט מצביע על כוונה ממשית.
תכלית האיום
כאשר האיום נועד לכפות על אדם לפעול באופן מסוים או להימנע מפעולה שהוא רשאי לבצע, נראה כי התביעות יינטו להגיש כתב אישום בעבירת איומים. במקרים שבהם ניתן להוכיח כוונה להניע אדם לעשות מעשה, או להימנע מעשייתו, במידה שמעבר לספק סביר, הדבר עלול להוביל להאשמה חמורה יותר ב עבירת סחיטה באיומים על פי סעיף 428 לחוק העונשין.
שיקולים הקשורים במערכת היחסים שבין המאיים למאוים
זיקה בין האיום לנושא האיום
כאשר האיום נוגע ישירות לנושאים רגישים כמו משפחה, מקום עבודה או הליך משפטי, נוטה הפרקליטות להתייחס בחומרה יתרה. ככל שהקשר הדוק יותר, כך גוברת הנטייה להגיש כתב אישום.
איומים כלפי עובדי ציבור
כאשר האיום מופנה כלפי עובדי ציבור בהקשר של תפקידם כגון: שוטרים, עובדים סוציאליים, פקידי ציבור הסיכוי לכתב אישום כמעט ודאי. ההגנה על עובדי ציבור נחשבת ערך מרכזי, ולכן איומים נגדם נתפסים כחמורים במיוחד.
פערי כוחות
ככל שקיימים פערי כוחות גדולים יותר בין המאיים לבין המאוים. כגון: עובד ציבור העושה שימוש שלא כדין בסמכותו ומאיים בפגיעה באחר תוך ניצול תפקידו, כן תגבר הנטייה להגיש כתב אישום בעבירת איומים כנגד המאיים.
שיקולים הקשורים ביסודות העבירה
פגיעה ממשית או פוטנציאלית
שיקול נוסף הוא האם לאיום התלוותה התנהגות שמחזקת אותו – תנועה מאיימת, התקרבות פיזית, או אף פגיעה ממשית. גם כאשר לא הייתה פגיעה בפועל, עצם האפשרות לממש את האיום עלולה להספיק כדי להצדיק כתב אישום.
התנהגות מאיימת
העקרון הכללי הוא שכל התנהגות שפוגעת באופן אובייקטיבי בשלוות הנפש, הביטחון וחירות הפעולה של אדם, ושמתקיימים בה כל יסודות העבירה הנדרשים, מצדיקה העמדה לדין. עם זאת, כאשר להתנהגות יש גם תוכן לגיטימי כמו, התראה, עצה, מחאה, או כל מטרה ראויה אחרת. במקרה מעין זה יבחן כל מקרה לגופו. התובע יבחן האם האופי הלגיטימי של ההתנהגות הוא הדומיננטי. במידה וכן, כך פוחת הסיכוי להגשת כתב אישום. המבחן המרכזי הוא בדיקת המטרה האמיתית של ההתנהגות: אם המטרה העיקרית אינה הפחדה או הקנטה אלא משהו לגיטימי וראוי, לרוב התובע יימנע מהגשת כתב אישום. זה נכון במיוחד כאשר מדובר בהתנהגות שיש לה גם תכלית חיובית מעבר לאיום עצמו.
למה חשוב ייעוץ משפטי?
ברגע שמוגש כתב אישום על איומים, ההליך הפלילי עלול להוביל לרישום פלילי, להרשעה ואף לעונש מאסר בפועל במקרים חמורים. לכן, פנייה אל עורך דין פלילי איומים כבר מהחקירה הראשונה יכולה לעשות את ההבדל בין סגירת התיק לבין הרשעה.
עורך הדין ידע להדגיש בחקירה את הנסיבות הרלוונטיות, להסביר מדוע מדובר באמירה רגעית ולא באיום פלילי, ולעיתים אף להביא לסגירת התיק עוד לפני הגשת כתב אישום.
לסיכום, מה נחשב לאיום ומה יוביל להגשת כתב אישום בעבירת איומים? תלוי בתוכן הדברים, בהקשרם ובנסיבות הספציפיות של המקרה. לא כל מילה חריפה תחצה את הרף הפלילי, אך כאשר הדברים נתפסים כאיום ממשי – התביעה לא תהסס לפעול.
אם זומנתם לחקירה או הוגש נגדכם כתב אישום בעבירת איומים, אל תתמודדו לבד. פנו עוד היום לייעוץ מקצועי. משרד וייס-מאיר מתמחה בייצוג בתיקי איומים, אלימות ותקיפה, ומעניק ליווי אישי. זמינים 24/7 כדי להבטיח את ההגנה הטובה ביותר על זכויותיכם.
