עבירות איומים במשפחה

מהי עבירת איומים במשפחה?

עבירת איומים במשפחה מתייחסת למקרים בהם אדם מביע אמירות או מבצע פעולות שנועדו להטיל פחד על בן משפחה. לפי סעיף 192 לחוק העונשין, איומים מוגדרים כהתבטאות מילולית, התנהגותית או כתובה, שמטרתה להפחיד אדם או להקניטו ולגרום לו לחשוש מפני פגיעה בו, ברכושו או בקרוביו. בניגוד למה שרבים סבורים, החוק אינו מחייב שהאיום יתממש בפועל – די בכך שהנפגע יפרש את הדברים כאיום ממשי. בית המשפט בוחן את האיום לפי מבחן "האדם הסביר", כלומר האם האמירה המאיימת, הייתה גורמת לאדם סביר לפחד ולחשוש, תוך התחשבות בנסיבות האירוע ובהיסטוריה של מערכת היחסים בין הצדדים.

כאשר האיומים מתרחשים במסגרת משפחתית – בין בני זוג, הורים וילדים, אחים או קרובי משפחה אחרים – החומרה המשפטית גוברת בשל הקרבה האישית וההשפעה ההרסנית של האיומים על התא המשפחתי.

איומים במשפחה יכולים לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים, בין אם במפורש ובין אם ברמז:

• איומים מילוליים – אמירות כמו "אני אשבור לך את הידיים" או "אם תעזי לעזוב אותי, תשלמי ביוקר".
• איומים בהתנהגות – הצגת חפצים מאיימים (כגון סכין) או התקרבות מאיימת לקורבן.
• איומים ברשתות חברתיות – שליחת הודעות טקסט מאיימות לבני משפחה.

כיצד מתמודדים עם כתב אישום על איומים במשפחה?

כאשר מוגש נגד אדם כתב אישום בגין איומים במשפחה, ההתמודדות המשפטית הופכת למורכבת במיוחד. מאחר שמדובר בעבירה בתוך התא המשפחתי, יש לשים לב להשפעות הנלוות, כמו צווי הרחקה, הגבלות על קשר עם בני המשפחה ואף השפעה על הליכים משפטיים נוספים כגון הליכי גירושין או משמורת על ילדים.

משרד עורכי דין וייס – מאיר מתמחה בהגנה משפטית על חשודים ונאשמים בעבירות איומים במשפחה, תוך ניתוח מעמיק של חומר הראיות ובניית אסטרטגיית הגנה מותאמת אישית. ייצוג משפטי נכון כבר מהשלבים הראשונים יכול להשפיע משמעותית על תוצאות ההליך.

אם הוגשה נגדכם תלונה בגין איומים במשפחה, חשוב לפעול במהירות ובחוכמה:

1. לא לזלזל בתלונה  – גם אם נראה כי מדובר באי הבנה או הגזמה מצד המתלונן, החוק מטפל בעבירות אלה בחומרה.
2. שמירה על זכות השתיקה –  כל אמירה שתמסרו בחקירה, עלולה לשמש נגדכם בבית המשפט. יש להתייעץ עם עורך דין פלילי לפני החקירה.
3. איסוף ראיות – אם קיימות הוכחות לכך שהאיום לא היה ממשי או שהדברים הוצאו מהקשרם, חשוב להציגן לעורך הדין.
4. פנייה לייצוג משפטי מקצועי – עורך דין פלילי מנוסה יוכל לנתח את המקרה, לבחון אפשרות לביטול ההליך הפלילי או להפחתה משמעותית בענישה.

שלבים קריטיים בהתמודדות

1. ניתוח הראיות – האם קיימת הוכחה ממשית לאיום? איומים במשפחה מבוססים פעמים רבות על אמירות שנאמרו ברגע של כעס. לא כל אמירה תחשב איום פלילי, ולכן יש לבדוק אם האמירה אכן עונה להגדרה המשפטית של "איום", כלומר – האם יש בה כדי להפחיד באופן ממשי את האדם השני ולגרום לו לחשוש כי האיום יתממש.

2. הקשר המשפחתי – השפעה על התיק – לעיתים קרובות תלונות על איומים במשפחה מוגשות על רקע סכסוך משפחתי עמוק, כמו מאבקי גירושין או סכסוכים בין אחים או הורים וילדים. בתי המשפט מודעים לכך, ולכן יש מקום לטעון כי ההליך הפלילי משמש ככלי לניגוח במסגרת מאבק אזרחי.

3. בדיקת מהימנות התלונה – במקרים רבים תלונות מוגשות בסערת רגשות ולא תמיד משקפות את המציאות. תפקיד עורך הדין הוא לבדוק האם קיימים פערים או סתירות בגרסת המתלונן, ולבחון אם יש אינטרס נסתר מאחורי התלונה.

4. הקלה בענישה ומניעת הרשעה –  אם אכן נעברה עבירה אך מדובר במקרה חריג ולא במי שמנהל אורח חיים עברייני, ניתן לבקש לבטל את כתב האישום או להימנע מהרשעה פלילית כדי לצמצם את הפגיעה העתידית בשגרת חייו של הנאשם.

לסיכום, כתב אישום בגין איומים במשפחה דורש אסטרטגיה משפטית נכונה, תוך התייחסות לא רק להיבטים הפליליים, אלא גם להשפעות המשפחתיות והחברתיות. ייצוג משפטי מקצועי יכול לעשות את ההבדל בין הרשעה עם השלכות חמורות, לבין סגירת התיק או ענישה מופחתת.

כיצד המערכת המשפטית מתייחסת לעבירת איומים במשפחה?

במקרה של חקירה או כתב אישום בגין עבירת איומים במשפחה, המשטרה והפרקליטות בוחנות:

• את תוכן האיום – האם מדובר באמירה ברורה ומכוונת?
• את נסיבות המקרה – האם האיום נאמר בעידנא דריתחא או מתוך תכנון?
• את התחושות שעורר האיום – האם האדם שאליו הופנה האיום חש פחד ממשי?
• ראיות נלוות – הקלטות, הודעות טקסט, עדי ראייה או תלונות קודמות.

האם יש דבר כזה איום לגיטימי וחוקי?

כן, מותר לאיים בפעולה לגיטימית, לדוגמא ניתן לאיים על אדם בתביעה בבית המשפט, או בפנייה למשטרה לצורך הגשת תלונה. כמו כן, לפי פסקת בית המשפט העליון בהלכת צוברי-בר נקבע שאיום בהתאבדות, אינו מהווה עבירה פלילית.

כדאי לשים לב שגם אם תוכן מסוים עולה לכדי הגדרת "איומים", אזי כאשר הדברים הנאמרים הם גם בגדר פעולה לגיטימית או רצויה – כגון התראה, עצה, מחאה, שיתוף גורם מטפל על ידי מטופל יש לכך משקל רב, עורך דין פלילי ידע להציג כי מדובר באמירה שמבטאת פעולה לגיטימית. בהקשר זה צריך לבחון את מטרת ההתנהגות – האם להפחיד או להקניט, או שהמטרה הדומיננטית היא של התנהגות לגיטימית.

הענישה על עבירת איומים במשפחה

בתי המשפט בישראל רואים בחומרה עבירות איומים בתוך המשפחה. הענישה בגין עבירה זו יכולה להגיע לעד שלוש שנות מאסר, אך כאשר מדובר באיומים חוזרים ונשנים, או כאשר הם מלווים באלימות פיזית או נפשית, העונש יכול להיות חמור יותר. יתרה מכך, רישום פלילי על עבירת איומים עלול לפגוע בסיכויי העסקה, בהוצאת רישיון לנשק ובאפשרות לקבל משמורת על ילדים בעת הליכי גירושין.

ההשלכות של תלונת שווא

במהלך הליכי גירושין, האשמות באיומים עלולות להפוך לכלי אסטרטגי למרבה הצער, במקרים מסוימים תלונות על איומים במשפחה מוגשות כחלק ממאבקים משפטיים – למשל, במסגרת הליכי גירושין או סכסוכי ירושה. תלונת שווא עשויה להוביל להליכים פליליים כנגד אדם חף מפשע ולגרום לו לנזק בלתי הפיך. במקרים כאלה, חשוב מאוד לפנות לעורך דין פלילי אשר יוכל להציג ראיות המוכיחות כי התלונה הוגשה ממניעים זדוניים, ולפעמים אפילו לשכנע לסגור את התיק עוד טרם הגשת כתב אישום.

מדוע חשוב לפנות לעורך דין פלילי?

איומים במשפחה הם נושא רגיש ומורכב, המחייב ידע משפטי מעמיק ויכולת לנתח את המקרה באופן מקצועי. עורך דין פלילי מנוסה:

• יוודא שההליך המשפטי מתנהל בצורה הוגנת וללא פגיעה בזכויותיכם.
• יפעל להוכחת חפותכם או לצמצום האישומים.
• יעניק ליווי משפטי צמוד ויספק אסטרטגיית הגנה מותאמת למקרה שלכם.

איומים במשפחה – בין סערת רגשות לעבירה פלילית

עבירת איומים במשפחה היא אחת מהעבירות הרגישות ביותר במשפט הפלילי, מאחר שהיא נוגעת למערכות יחסים אישיות וטעונות. המשפט העברי מכיר במושג "עידנא דריתחא" – רגעי כעס שעלולים להביא אדם לומר דברים שאין בכוונתו לממש. במשפט הפלילי, מונח זה משמש כדי לתאר מצב שבו אדם פועל מתוך סערת רגשות רגעית, ללא כוונה פלילית ממשית, ולעיתים אף ללא שליטה מלאה על מעשיו. עם זאת, במישור המשפטי, החוק מתמקד בעיקר בכוונת המאיים ובתחושת הפחד שהאיום יצר אצל הקורבן, ולא רק בתוצאה בפועל.

מתי כעס רגעי הופך לעבירה פלילית?

לא כל ריב בין בני זוג מוביל להליך פלילי, אך כאשר דברי האיום נאמרים מתוך כוונה להפחיד או להרתיע, הם עשויים להיחשב כעבירה פלילית חמורה. פעמים רבות, עימותים זוגיים מתדרדרים בשל לחץ נפשי, תסכול או מאבקי כוח – אך ברגע שמושמעים איומים מפורשים, גם אם נאמרו ברגע של סערת רגשות, הם עלולים לשמש בסיס לכתב אישום.

החוק מתמקד בכוונת המאיים, אך הפסיקה הבחינה בין במקרים בהם אדם אומר משפט שיכול להתפרש כאיום, מכיוון שמטרתו הייתה להפחיד לבין מצב בוא אדם אומר אמירה מאיימת בשל מצב רגעי של סערת רגשות וכעס, או קריאה למצוקה כגון: "אני אפוצץ אני עצמי עם כולכם".

כמו כן, הפסיקה הבחינה בין קללות וגידופים ו "איחולים", לבין איומים. כלומר בין האמירה: "אני אהרוג אותך" שמהווה איום, לבין האמירה "הלוואי שתמותי", עשויה להיחשב קללה או אמירה קשה, אך מבחינה משפטית היא אינה נחשבת איום פלילי.

עורך דין פלילי מקצועי ובעל ידע משפטי רחב, ידע להציג קו הגנה, תוך התבססות על הפסיקה וידגיש את נסיבות אמירת האיומים, בעיקר במצבים בהם מדובר באמירה מתוך סערת רגשות, קללות או איחולים, ובכך יוכל להשיג ענישה קלה או אפילו ביטול של כתב האישום.

איומים באמצעות צד שלישי – הרחבת האחריות המשפטית

כאשר אדם מעביר מסר מאיים באמצעות גורם מתווך – בין אם מדובר בחבר, קרוב משפחה או אדם שאינו קשור ישירות לסכסוך – האיום אינו מופנה רק למי שהוא יועד אליו במקור, אלא גם לזה ששמע אותו. מבחינה משפטית, עצם השמעת האיום בפני אדם אחר יכולה להיחשב כאיום לכל דבר, גם אם לא הופנתה כלפיו ישירות.

למשל, אם אדם אומר לדוד: "אם אני עוד פעם אחת רואה את חיים, אני אהרוג אותו". המשפט עצמו עשוי להיחשב כאיום, אף על פי שחיים לא היה נוכח ולא שמע את הדברים. במקרה כזה, יוגש כתב אישום בגין איום, כאשר עצם השמעת הדברים בפני דוד תיחשב כאיום עצמאי, ללא קשר לשאלה אם המסר אכן הגיע לחיים.

משמעות הדבר היא שהמשפט הפלילי מתייחס גם להשלכות העקיפות של האיום, ואינו מחייב הוכחה שהנמען המקורי אכן נחשף אליו.

פנו אלינו לייעוץ משפטי – ייצוג משפטי מקצועי בעבירות איומים במשפחה יכול להשפיע משמעותית על התוצאה. משרד עורכי דין וייס – מאיר מתמחה בהגנה על חשודים ונאשמים בעבירות אלו, תוך בחינת כל פרט בתיק, לימוד הראיות, בחינת הנסיבות והצגת טענות אסטרטגיות שיכולות להוביל לסגירת התיק או להפחתה משמעותית בענישה.

אם אתם מתמודדים עם חקירה או כתב אישום בגין עבירת איומים במשפחה, אל תישארו לבד – פנו עוד היום לקבלת ליווי אישי ודיסקרטי.