עבירות מין במשפחה

מהן עבירות מין במשפחה?

עבירות מין בתוך המשפחה נחשבות לעבירות חמורות במיוחד, אם הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירות מין בתוך המשפחה, חשוב להבין שנקלעת לסיטואציה מורכבת וטעונה, שבה כל פרט יכול לשנות את התמונה. הליך מעין זה לרוב כולל גם מעצר ממושך, דבר המחמיר את המצב. כאשר מתבצעת עבירת מין, היא פוגעת לא רק בקורבן, אלא גם בטובת המשפחה כולה ובתפקוד שלה. בתי המשפט רואים בעבירות אלו כמעשים הפוגעים באופן חמור, ומובילים לנזק נפשי ופיזי, ועל כן הענישה בגינן היא חמורה ביותר.

אם אתה חשוד או נאשם בעבירת מין במשפחה, חשוב שתבין את כל הזכויות שלך, ואת האפשרויות המשפטיות העומדות בפניך, ותדע כיצד להתמודד עם ההשלכות החמורות של המצב, כמשרד עורכי דין פלילי שרבים מתיקיו עוסקים בעבירות מין במשפחה, אנו מבינים את הרגישות והמורכבות של תיקים מעין אלה. אנחנו כאן כדי להעניק לך ליווי מקצועי, לבנות את הגנתך בצורה מותאמת אישית ולהילחם למען הזכויות שלך. אל תישאר לבד במאבק המשפטי – פנה אלינו ונתחיל בעבודה מיידית.

מהו יחס המחוקק לעבירות מין במשפחה?

החוק מתייחס לעבירות מין במשפחה בחומרה רבה, שכן הן פוגעות באופן ישיר באמון הבסיסי ובתחושת הביטחון שצריכים להיות בין בני משפחה. הפגיעה מתבצעת על ידי אדם בעל סמכות, בתוך מסגרת אינטימית שבה הציפייה היא שהיחסים יהיו מוגנים ובטוחים. המחוקק רואה בעבירות מין במשפחה כפוגעות בכבוד האדם, בזכותו לביטחון אישי ובזכותו להרגיש מוגן בסביבתו הקרובה ביותר, בשל כל אלו בתי המשפט מטילים ענישה מחמירה בעבירות מין במשפחה.

תיקון חוק העונשין ושינוי היחס לעבירות מין בתוך המשפחה

בתיקון לחוק העונשין משנת 2002, המחוקק הוסיף את סעיף 351 לחוק, המייחד את העבירות המבוצעות במסגרת המשפחה ומטיל עליהן ענישה חמורה יותר מאשר עבירות מין מחוץ למסגרת המשפחתית. הרציונל מאחורי הוספת ההוראה היה להעניש בחומרה יתרה את העבריינים שפוגעים בבני משפחתם, במקום שבו הם אמורים להרגיש הכי מוגנים.

סוגי עבירות מין במשפחה

עבירות המין בתוך המשפחה נחשבות לעבירות חמורות במיוחד, שכן הן מתבצעות בתוך המעגל הקרוב ביותר – המשפחה. חוק העונשין מגדיר ארבעה סוגים עיקריים של עבירות מין בתוך המשפחה, כל אחד מהם בדרגת חומרה שונה:

• בראש ובראשונה נמצאים עבירות האונס והחדירה האסורה (לשעבר: מעשה סדום) בתוך המשפחה, שהם העבירות החמורות ביותר.
•  לאחר מכן יש את העבירה של בעילה אסורה בבן משפחה, שמלאו לו 14 וטרם מלאו לו 21.
• עבירה בדרגת חומרה נמוכה יותר היא עבירה של מעשה מגונה בקטין. 
• הסוג האחרון הוא מעשה מגונה בפני קטין – כאשר העבירה נעשתה בנוכחותו של ילד. 

כל אחד מהסוגים הללו מצריך טיפול משפטי מיוחד והגנה מקצועית, שכן עבירות כאלה פוגעות לא רק בקורבן, אלא גם בתפקוד המשפחתי וביציבות הנפשית של כל המעורבים.

סוגי עבירות אלו כוללים בין השאר יחסי מין בכפייה, מעשי סדום, התנהגויות מגונות אחרות, פגיעות מיניות כלפי ילדים, וניצול מיניות של חסרי ישע. במקרים רבים, המעשים מתבצעים בסביבה שבה הנאשם והנפגע משתייכים לאותו מעגל משפחתי, דבר המצריך גישה רגישה במיוחד לניהול ההליך המשפטי, שכן הקשר המשפחתי יכול להקשות על הצגת הראיות והבנת המניעים. המפתח בהגנה משפטית במקרים כאלה הוא ניתוח מדויק של הראיות, זיהוי פגמים אפשריים, וחשיבה אסטרטגית תוך בניית הגנה מוצקה המפחיתה את הסיכון להשלכות חמורות, תוך שמירה על זכויות הנאשם.

העונש בגין עבירות מין במשפחה

החוק קובע כי העונש לעבירות מין בתוך המשפחה עשוי להגיע עד 20 שנות מאסר, בעוד שעבירות מין שבוצעו מחוץ למשפחה יעמדו בנסיבות רגילות על עונש של עד 16 שנות מאסר. הבחנה זו מעידה על חומרת העבירות בתוך המעגל המשפחתי, שבו קיימת פגיעה חמורה באמון, והשכלות רגשיות ופסיכולוגיות בתוך המשפחה.

הגדרת "בן משפחה" לפי החוק

על פי ההגדרה בסעיף 351(ה) לחוק העונשין, החוק מגדיר "בן משפחה" כמי ששייך למעגל המשפחתי הקרוב של הקורבן, כגון הורים, אחים, בני זוג של הורים, סבים וסבתות, דודים ודודות, וכן אחים חורגים וגיסים.

שיתוף פעולה בביצוע עבירות מין במשפחה

במשך השנים, עבירות המין במשפחה נתפסו כעבירות בהן מעורב עבריין אחד בלבד, אך כיום אנו מבינים שהן פעמים רבות מבוצעות בצוותא, או בחסות של העלמת עין. כאשר מי מבני הבית מודע לביצוע העבירות, ונמנע מלדווח עליהן, הוא חשוף להגשת כתב אישום בביצוע בצוותא בנסיבות מסוימות, או בסיוע ואי דיווח, והכל בהתאם לנסיבות. הרציונאל העומד מאחורי כתבי אישום בגין סיוע ואי דיווח הוא העובדה שבני המשפחה יודעים על המעשים, אך שותקים ומאפשרים את המשך ההתנהלות הפוגעת.

הגנה משפטית במקרה של חשד למעשה מגונה במסגרת משפחתית

חשד למעשה מגונה בתוך המשפחה הוא מצב רגיש ומורכב, שכן מדובר בהאשמות חמורות שעלולות להשפיע באופן משמעותי על חייו של החשוד. במקרה של חשד או האשמה בביצוע עבירה כזו, יש לפנות מיד לעורך דין פלילי המתמחה בעבירות מין במשפחה, על מנת שיוכל לבחון את המקרה לעומק ויעניק ייצוג מקצועי.

הגנה משפטית במקרה כזה כוללת מחקר מעמיק הכולל את כל הפרטים והנסיבות של המקרה, זיהוי פגמים, שקרים וסתירות בגירסה של המתלוננת או המתלונן. עורך דין פלילי מקצועי לא יפחד מלנהל את התיק בבית המשפט, ויערוך חקירה צולבת למתלונן או למתלוננת, ועל ידי כך יחשוף את השקרים. מדובר במלאכת מחשבת, רק עורך דין פלילי עם ניסיון רב בתיקים בעבירות מין במשפחה יכול לערוך חקירה שתוביל לחשיפת האמת.

עורך דין פלילי בעל ותק רב, יכול גם  להוביל את הנאשם לעסקת טיעון טובה או למזער את העונש במקרה של הרשעה. במקרה של חשד לעבירות מין במשפחה, אונס או מעשה מגונה, חשוב מאוד לפנות בהקדם לעורך דין פלילי, כדי להבטיח ייצוג משפטי טוב ומניעת תוצאות חמורות.

נחשדת או הואשמת בביצוע עבירת מין במשפחה?

אם את/ה נחשד/ת או הואשמת בביצוע עבירת מין בתוך המשפחה, מדובר במצב חירום ממש, ועליך לפנות להתייעצות מיידית עם עורך דין פלילי המתמחה בתחום זה. עבירות מין בתוך המשפחה עלולות להוביל לעונשים חמורים במיוחד, ויש צורך בהגנה משפטית מקצועית כדי להתמודד עם החשדות ולקבל את ההגנה המשפטית המירבית. אל תמתינו, התייעצו עם עורך דין פלילי מקצועי מיידית כדי להימנע מהשלכות חמורות לעתידכם.

חשוב לציין כי את הגרסה אותה תמסרו בחקירה הראשונה, לא תוכלו לשנות בהמשך, ולכן חשוב להתייעץ עם עורכת דין פלילית מיד ובטרם החקירה הראשונה.

כפי שציינו במאמר זה, תיקים פליליים העוסקים בעבירות מין בתוך המשפחה הם מהמורכבים ביותר, הן בשל הרגישות המשפחתית והן בשל אופי העבירות. לעיתים קרובות קשה למצוא עדים שיעידו כנגד גרסת המתלונן או המתלוננת, מה שמקשה על בירור האמת. מעבר לכך, קיימים גם אתגרים משפטיים ייחודיים לתיקים מסוג זה, הדורשים טיפול של עורך דין פלילי מנוסה, מקצועי ובעל מומחיות בתחום. הפסיקה מציפה שני קשיים עיקריים הנלווים להליכים אלה:

זיכרון מסולף

ישנם מספר נושאים המשליכים על מהימנות עדויות (כלומר אמינות התלונה של המתלוננת). אחד מהנושאים המרכזיים הוא קיומם של זיכרונות מודחקים, כאשר חלק מהנפגעים זוכרים לפרטי פרטים את הפגיעה, ואחרים חווים טשטוש בזיכרון או אף זיכרונות כוזבים. בהקשר זה, המשפט הישראלי נוטה להכיר באפשרות של זיכרונות מודחקים אמיתיים אשר צפים שנים לאחר מכן, דבר שהתבטא גם בהארכת תקופת ההתיישנות בעבירות מין במשפחה.

בבית משפט נידונה לא פעם השאלה בדבר זיכרון מסולף מצד מתלוננת נפגעת פגיעה מינית. ישנה גישה המצדדת באפשרות של הדחקה עד כדי אובדן זיכרון בעקבות פגיעה מינית. מול גישה זו, עומדת התאוריה של זיכרון מסולף או שגוי (false memory). לפי גישה זו, תופעה של זיכרונות מודחקים עשויה להיווצר במהלך טיפול פסיכולוגי, כאשר המטפל משתיל אצל המטופל, לרוב שלא במכוון, זיכרונות שגויים. גם השתתפות בקבוצות תמיכה של נפגעי עבירות מין עלולה ליצור לחץ על המטופל "להיזכר" באירועים שלא התרחשו.

התיאוריה של זיכרונות מסולפים או מושתלים שנויה במחלוקת משפטית-פוליטית בארצות הברית, כאשר פרופ' אליזבת לופטוס, הראתה במחקריה, כי כאשר מוצגות לאדם עובדות לא נכונות, באופן ישיר או מרומז, הוא עשוי להיזכר באירוע טראומטי שלא התרחש מעולם.

בית המשפט העליון בישראל קבע: "משמצא המחוקק בישראל להאריך את תקופת ההתיישנות של עבירות מין, בין היתר, מתוך הכרה בתקפותו של הזיכרון המודחק, השאלה אינה של קבילות אלא של משקל עדות קורבן גילוי עריות המבוססת על זיכרון מודחק. כל מקרה יש לבחון לגופו על רקע מכלול העובדות והנסיבות" (ע"פ 5582/09).

במילים אחרות, בית משפט העליון מתייחס אל הבעייתיות של הזיכרון המודחק, ואפשרות השתלת זיכרון טראומטי שלא קרה. ועל כן קובע כי יש לבחון כל מקרה לגופו בהתייחס אל העבודות והנסיבות של המקרה.

השופט עמית הציע מספר פרמטרים גמישים לבחינת תקפותם של זיכרונות מודחקים:

1. מטרת התהליך – האם המתלונן החל בטיפול כדי לשחזר זיכרון לגבי עבירה מסוימת, שאז קיים חשש ללחץ לזכור פרטים כדי לסייע לחקירה, או שמא פנה לטיפול כדי להתמודד עם בעיות נפשיות, שאז החשש מהשלמת פרטים פוחת.
2. סוגסטיה (השפעה פסיכולוגית לא מודעת)– האם המתלונן היה נתון להשפעה מצד המטפל או אחרים, ומה מידת הנטייה שלו להיכנס למצבי סוגסטיה.
3. תיעוד – האם קיים רישום טיפולי שיכול להעיד אם המתלונן היה חשוף לסוגסטיה.
4. מקצועיות המטפל – האם המטפל עומד בסטנדרטים מקצועיים נדרשים.
5. עדויות מומחים – על בית המשפט לאפשר חוות דעת מומחים לגבי שחזור הזיכרון.
6. ראיות תומכות – האם קיימות ראיות חיצוניות, כגון הודאת התוקף, רישומים רפואיים, תיעוד בזמן  אמת, עדות אובייקטיבית או שרשרת עובדתית בעלת משקל.

פסיקת בית המשפט משקפת את המפגש בין עולם הפסיכולוגיה לבין עולם המשפט, וחשיבותו ניכרת בתיקים פליליים העוסקים בזיכרונות מודחקים (להרחבה ראו: הפסיכולוגיה בבית המשפט – אמינות עדויות בעבירות מין והזיכרון המודחק – עו"ד ברוך אברהמי)

עדויות כבושות בעבירות מין במשפחה – בין משפט לפסיכולוגיה

עדות כבושה בעבירות מין במשפחה היא תופעה מוכרת, שבה הקורבן חושף את הפגיעה רק שנים לאחר התרחשותה, לעיתים בשל פחד, לחץ סביבתי, בושה או חוסר הבנה של חומרת המעשים. בתי המשפט בישראל מכירים בכך שאין לצפות מהקורבנות להגיב באופן רציונלי ומיידי, ולכן מייחסים לעדויות כבושות משקל משמעותי יותר מאשר בעבירות אחרות. המשמעות של עדות כבושה, היא שהמתלוננת או המתלונן לא סיפר על הפגיעה משך זמן רב, ובעצם כבש (שמר) את סיפור הפגיעה שנים רבות, עד שהחליט לספר עליה. 

השופט יצחק עמית, בפסק הדין בע"פ 5582/09, קבע כי הדיווח המאוחר אינו בהכרח פוגע במהימנות העדות.

סוגיית הזיכרון המודחק והעדות הכבושה הן שתי סוגיות משפטיות בולטות ומורכבות בתיקים העוסקים בעבירות מין במשפחה. התמודדות משפטית נכונה עם תיקים אלו מחייבת הבנה מעמיקה של הדינמיקה הפסיכולוגית הייחודית לנפגעים, לצד בחינה מדוקדקת של כל ראיה ועדות, והיכולת לחקור את המתלוננת או המתלונן בצורה שתחשוף את השקרים והמנגנונים הפסיכולוגים העומדים מאחורי תלונת המתלוננת.

משרד עורכי דין וייס – מאיר מתמחה בהגנה על חשודים ונאשמים בעבירות מין במשפחה, תוך ליווי משפטי אישי, אסטרטגיה מותאמת וחתירה לתוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח. אנו מבינים את המורכבות בניהול תיקים פליליים העוסקים בעבירות מין במשפחה ומדגישים כי כל חשוד או נאשם זכאי לעורך דין שיילחם על חפותו. כאשר מתעורר חשד או מוגשת תלונה, ליווי משפטי מקצועי כבר בשלבים הראשונים של ההליך עשוי להשפיע באופן משמעותי על המשך ההתנהלות המשפטית. ייעוץ נכון יכול להוביל לסגירת תיק, הפחתת אישומים או הימנעות מהעמדה לדין.