עבירת תקיפה סתם

מהי תקיפה סתם לפי חוק העונשין?

סעיף 378 לחוק העונשין מגדיר "תקיפה" כהפעלה של כוח – במישרין או בעקיפין – על גופו של אדם, בלא הסכמתו או בהסכמה שהושגה במרמה. הפעלת כוח יכולה להתבטא גם באמצעים עקיפים כמו: חום, אור, חשמל, גז, ריח, או כל גורם אחר שעלול לגרום אי-נוחות או נזק.

לדוגמה, שימוש בגז מדמיע, הפניית זרקור לעיניו של אדם או הפעלת שוקר עלולים כולם להיחשב כתקיפה סתם, גם אם לא הייתה נגיעה ישירה בגופו של האדם. ההבחנה המשפטית אינה מחייבת בהכרח נזק פיזי, אלא בוחנת אם הופעל כוח על גופו של אדם בניגוד לרצונו. היבט עיקרי בהגדרת העבירה הוא היעדר ההסכמה. מגע יומיומי שנעשה בהסכמה אינו תקיפה, אך כל פעולה פיזית או הפעלת כוח שלא בהסכמה (או בהסכמה שניתנה במרמה) עלולה להוביל לאישום פלילי.

היסוד העובדתי והיסוד הנפשי בעבירת תקיפה סתם

כל עבירה פלילית דורשת קיומם של שני יסודות – עובדתי ונפשי:

היסוד העובדתי:

היסוד העובדתי מתייחס לעצם ביצוע המעשה – נגיעה, דחיפה, או הפעלת כוח בדרך אחרת, ללא הסכמת הנתקף. החוק מייחס משקל גם למגע עקיף, למשל, שימוש בחומרים, אור או חום.

היסוד הנפשי:

בתקיפה סתם, אין חובה להוכיח כוונה לפגוע או להזיק. די בכך שהאדם היה מודע לכך שהוא מפעיל כוח על אדם אחר בלא הסכמה. במילים אחרות, גם פעולה רגעית או אימפולסיבית, שבוצעה מתוך לחץ, עשויה להיחשב לעבירה – כל עוד הייתה מודעות למעשה.

מה מבדיל תקיפה סתם מעבירות תקיפה אחרות?

עבירת תקיפה סתם נחשבת לקלה מבין עבירות התקיפה. היא שונה מתקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה בנסיבות מחמירות או תקיפת עובד ציבור – בעבירות אלה, דרגת הפגיעה גבוהה יותר והעונש שנקבע להן חמור יותר בהתאם לחומרת הפגיעה.

בתקיפה סתם, אין נזק גופני של ממש, אלא מדובר בדחיפה, נגיעה או אי-נוחות רגעית. לכן המחוקק ראה לנכון להטיל עונש מקסימלי מופחת – עד שנתיים מאסר. לעומת זאת, בעבירות תקיפה אחרות הענישה עלולה להגיע ל־3 ואף 7 שנות מאסר.

מה העונש על תקיפה סתם?

סעיף 379 לחוק העונשין קובע כי העונש על תקיפה סתם הוא עד שנתיים מאסר. עם זאת, בפועל בתי המשפט בוחנים את נסיבות המקרה, חומרת ההתנהגות, תוצאה פיזית או נפשית אם קיימת, וכן את עברו הפלילי של הנאשם.

במקרים קלים, במיוחד כאשר מדובר באירוע חד־פעמי, אדם נורמטיבי וללא עבר פלילי, ייתכן שהתיק ייסגר בהסדר מותנה, או שהעונש יעמוד על מאסר מותנה, קנס או עבודות שירות. מאסר בפועל מוטל לרוב רק במקרים חמורים או חוזרים.

אי הרשעה והסדר מותנה – אופציות לסיום ההליך

עבירת תקיפה סתם היא עבירת עוון, ולכן ניתן לנתב את התיק להליך הסדר מותנה. כלומר, סגירת תיק בתנאים מסוימים וללא הרשעה.

גם במקרים שבהם מוגש כתב אישום, ניתן לפעול לקבלת תוצאה של אי-הרשעה. ייצוג אפקטיבי מאפשר להציג שיקולים המובילים להימנעות מהרשעה, במיוחד כשמדובר בנסיבות חריגות: אירוע ראשון, תקיפה קלה, פוטנציאל שיקומי, או פגיעה עתידית צפויה לנאשם (כמו בנהגי מוניות, אנשי הוראה, שוטרים וכד').

במקרה של זימון לחקירה במשטרה – יש לפנות לעורך דין פלילי מומלץ בהקדם, עוד בטרם מסירת גרסה, לשם שמירה על זכויותיכם ומניעת טעויות בלתי הפיכות.