עבירת איומים – ייצוג משפטי לחשודים ונאשמים

משרדנו מתמחה בייצוג מקצועי של חשודים ונאשמים בעבירת איומים, תוך ניתוח מעמיק של חומר הראיות, זיהוי כשלים ראייתיים והובלת מהלכים יצירתיים מול גורמי החקירה והתביעה. אנו פועלים ביסודיות ובחשיבה אסטרטגית להשגת התוצאה המשפטית הטובה ביותר. 

זקוקים לייעוץ דחוף? פנו אלינו כעת לקבלת ליווי מידי.

הגדרה משפטית לעבירת איומים

סעיף 192 לחוק העונשין קובע:

"המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו – דינו מאסר שלוש שנים."

המשמעות היא שכל התבטאות, מעשה או רמז שגורמים לאדם הסביר לחשוש מפני פגיעה, עלולים להיחשב איום פלילי. המבחן העיקרי הוא אובייקטיבי: האם בנסיבות המקרה, אדם סביר היה מרגיש מאוים. הפסיקה הגדירה את האיום כ"הטלת פחד או אימה מפני רעה צפויה" (ע"פ 3779/94 חמדני נ' מדינת ישראל).

לצד היסוד העובדתי, נדרש יסוד נפשי של "כוונה להפחיד או להקניט". כלומר, שניתן להוכיח שהנאשם הציב לנגד עיניו את המטרה של הפחדה  או הקנטה (ע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל). לא נדרשת כוונה לממש את האיום בפועל, אלא די בהוכחה כי הייתה כוונה לגרום לפחד ממשי.

כתב אישום על איומים 

כתב אישום בגין עבירת איומים עלול להוביל להשלכות פליליות משמעותיות, לרבות רישום פלילי, מאסר בפועל ופגיעה בשגרת החיים ובתעסוקה. תיקים מסוג זה מתבססים לא פעם על גרסה מול גרסה, ולניהול ההגנה תפקיד מכריע.

חלק משמעותי מההליך הפלילי כולל גם אפשרות לשימוע לפני הגשת כתב אישום. זהו שלב שבו עורך הדין יכול להציג טענות ולהשפיע על ההחלטה האם להגיש כתב אישום, או לסיים את ההליך בהסדר חלופי כגון: הסדר מותנה, סגירת תיק. ניהול נכון של השימוע עשוי להביא לסגירת התיק טרם הגעה לבית משפט.

"לא באמת התכוונתי להפחיד"

פעמים רבות במהלך החקירה טוען החשוד כי לא הייתה לו כוונה אמיתית לאיים, או כי האמירה לא נתפסה בעיניו כאיום. כיצד בוחנים אם אמירה מסוימת מהווה איום?

בפסק דין לם (רע"פ 2038/04) קבע בית המשפט העליון כי המבחן הוא אובייקטיבי: האם בנסיבות הנתונות, אדם רגיל מן היישוב היה חש מאוים. יש לבחון את האמירה בתוך הקשר הדברים, ולא באופן מנותק. 

 "…הקביעה אם תוכן הביטוי הוא מאיים נעשית על פי אמת מידה אובייקטיבית. הבחינה נעשית מנקודת מבטו של האדם מן הישוב, המצוי בנסיבותיו של המאוים…לפיכך, על מנת לקבוע אם תוכן הביטוי עולה כדי איום, על בית המשפט לבחון "אם יש בדברים כדי להטיל אימה בלבו של אדם רגיל מן היישוב בנסיבותיו של האדם שנגדו הופנה האיום"… בחינת תוכנו של הביטוי אינה מתבצעת באופן המנותק מן הנסיבות אלא בתוך ההקשר בו ניתן הביטוי…" (רע"פ 2038/04 שמואל לם נ' מדינת ישראל, פס' 12).

בהתייחסות נוספת של בית המשפט (רע"פ 88/04 ורטהיימר נ' מדינת ישראל). נקבע כי "המאוים הסביר" אינו צריך לפרשנויות מפולפלות כדי להבין מהי כוונת המאיים, והאם בכוונתו לממש את איומו בעצמו, נדרשת הבנה בסיסית וישירה של הדברים.

איומים מותרים

קללות, איחולים ואזהרות 

במצבים טעונים רגשית, אדם עלול "לברך" את חברו בקללות ובאיחולים קשים. הפסיקה הכירה בכך שבשעת כעס ("עידנא דריתחא") אדם אינו תמיד שולט בדבריו, ולכן בית המשפט יבחן את האמירה בנסיבות הרלוונטיות לאור המצב הרגשי של הצדדים.

על פי הפסיקה יש לבחון האם לדובר הייתה שליטה או השפעה על התממשות הדברים. ביטוי כמו "אלוהים ישלם לך על מה שעשית" – ייחשב לרוב כאיחול ולא כאיום,  כך גם איחולים לגילוי מחלות, כל עוד אין לדובר יכולת לגרום להתממשותו. כך גם קללות כגון: "אני אזיין אותך" הנאמרות כחלק מוויכוח לרוב לא יחשבו כאיום (ע"פ 38/61 יצחק נ' היועמ"ש).

איום לפנות לרשויות – אינו איום פלילי

כאשר אדם מאיים לפנות לבית המשפט, למשטרה או לעורך דין, אין מדובר בעבירה. הפנייה לגורמים חוקיים נחשבת לפעולה חוקית ולגיטימית, גם אם נאמרה בטון מאיים. האמירה כשלעצמה אינה מקיימת את יסודות העבירה.

איומים דיגיטליים: הודעות, וואטסאפ ורשתות

המציאות הדיגיטלית מביאה לכך שעבירות איומים מבוצעות לא רק פנים אל פנים, אלא גם בהתכתבויות: וואטסאפ, מסרונים, מיילים ורשתות חברתיות. גם אם מדובר במסר פרטי שנשלח לנמען אחד בלבד, תוכן שעלול להפחיד את האדם הסביר עשוי להיחשב כאיום.

השלכות נפוצות:

• תיעוד דיגיטלי מהווה ראיה חזקה מאוד.
• תגובה אימפולסיבית בהתכתבות, עלולה לגרור הליך פלילי.

אדם שאינו נזהר בלשונו או בכתביו עלול למצוא עצמו בחקירה פלילית. לכן מומלץ להפעיל שיקול דעת, במיוחד בשיח טעון. כאשר הדבר מתבצע בהודעת טקסט כבר לא מדובר בתיק של מילה כנגד מילה, אלא ישנן ראיות מוצקות, ולכן כדי להימנע מכתיבת הודעות הכוללות ביטויים שעלולים להתפרש כאיום.

איומים עקיפים ולא ישירים

גם אם הדברים לא נאמרו ישירות למי שנחשב מטרת האיומים, ניתן לראות בהם איום. לדוגמה, כאשר אדם מתלונן בפני פקידה על מצבו ואומר אמירה המאיימת על גורם שלישי, עצם העובדה שהפקידה חשה שהאמירה מאיימת, יכול להיות שאומר האמירה ייחקר על ידי המשטרה בחשד לעבירת איומים. 

במקרה שנדון במשרדנו, אדם גרוש התפרץ במשרד ממשלתי לאחר שלא קיבל מידע על בנו, ואמר לפקידה: "אחר כך אתם מתפלאים שנשים נרצחות". אף כי לא פנה אל הפקידה ישירות באיום, היא חשה מאוימת והגישה תלונה, וזו הספיקה כדי שהוא ייחקר במשטרה.

במקרים אחרים, כאשר נשלחת הודעה לחבר הכוללת איום על צד שלישי, ואותו חבר מעביר אותה הלאה, וכך חושף את הצד השלישי לאיומים, ניתן לראות בדברים בסיס לעבירת האיומים, גם אם לא הייתה כוונה שהדברים שכתב יגיעו ליעדם. מה שקובע הוא כיצד הדברים הובנו בפועל והאם עוררו פחד.

ייצוג משפטי בעבירת איומים – משרד וייס-מאיר

ברגע שמתקבל זימון לחקירה או מוגש כתב אישום, מומלץ להימנע מכל תקשורת נוספת עם הצדדים המעורבים ולהתייעץ מיד עם עורך דין פלילי. כל אמירה או פעולה עשויה להתפרש כהחמרה או כהודאה.

עבירת האיומים נחשבת לעבירה פלילית בעלת השלכות משמעותיות, אולם לעיתים רבות, לכאורה, נסיבות האירוע מורכבות יותר מהמתואר בחומר הראיות. ייצוג משפטי בשלב הראשוני, אסטרטגיה מותאמת אישית וניסיון מוכח בהתמודדות מול רשויות האכיפה, מעניקים ללקוחותינו יתרון של ממש. 

קיבלת זימון לחקירה או כתב אישום בעבירת איומים? פנה אלינו עכשיו לקבלת ייעוץ דיסקרטי וליווי מקצועי, והתחל לבנות את ההגנה שלך בדרך הנכונה.

שאלות ותשובות נפוצות

מה נחשב איום?

על פי החוק, כל מסר מילולי, כתוב, דיגיטלי או בהתנהגות, העלול לגרום לפחד ממשי לאדם הסביר, נחשב איום. קללות בודדות אינן בהכרח מהוות איום, אך הדברים תלויים בהקשר ובנסיבות.

מתי ייחשב מסר כאיום ומתי כאזהרה או עצה?

המבחן הוא "מבחן השליטה" – אם לדובר שליטה או השפעה על התממשות הדברים, ייחשב המסר כאיום ולא כאזהרה. נטען בפסיקה כי הקו הדק בין אזהרה לגיטימית לבין איום פלילי ייבחן אובייקטיבית, בנסיבות הרלוונטיות.

מהם יסודות העבירה?

• יסוד עובדתי: מסר מאיים.
• יסוד נפשי: כוונה להטיל פחד או הקנטה.
• שני היסודות נבחנים על פי מבחן האדם הסביר.

באילו דרכים ניתן לבצע עבירת איומים?

• אמירות בעל פה (פנים אל פנים, טלפון).
• הודעות כתובות (SMS, וואטסאפ, מיילים).
• התנהגות או שפת גוף.
• רשתות חברתיות ודיגיטליות.

האם ניתן להגיש כתב אישום על איומים שנאמרים בשיחה או התכתבות פרטית?

בהחלט. גם שיחה או התכתבות אישית, ללא עדים, עלולה להוות בסיס לכתב אישום, ודי בכך שיתקיים המבחן האובייקטיבי לאיום.